על חוצפה ורגישות

1. חשבתם שיש גבול כלשהו לחוצפה של העדה החרדית?
אם, משום מה, התשובה שלכם היא כן – הרי לכם משהו שישנה אותה.
הכתבה הזו, שפורסמה הלילה באתר וואלה, מתארת כיצד מתכננים ראשי העדה החרדית (במשפט וחצי – לא המגזר החרדי, כי אם הפלג הקיצוני החרדי, המרוכז בעיקר בשכונת "מאה שערים" בירושלים ובבית שמש. מילות מפתח – שריפת דגלי ישראל, התנגדות לציונות, כשרות בד"צ) מתכננים להיאבק בגיורים שצה"ל מעניק. עכשיו, עזבו את המובן מאליו – שהוא ההקשר הצבאי של כל הסיפור. הרי אף אחד מבני העדה החרדית לא שירת, משרת או ישרת ולו יום אחד בצה"ל; זהו שיקוץ בן שיקוצים, תוייעבעס גרוייסע ממעש.  נעזוב גם את זה שהסיכוי שבן העדה החרדית יינשא לגיורת שקול לסיכוי שאני אקום מחר בבוקר ואחליט לעטות שביס ולברך על נרות שבת. כל אלה ברורים מאליהם, ואני לא כאן בשביל האנדרסטייטמנט.
מה שקצת פחות מובן מאליו, הוא שכל קשר בין העדה החרדית ובין מוסדות הרבנות של מדינת ישראל פשוט אינו קיים, ולשיטתם גם לא צריך להיות קיים. הם לא מתחתנים דרך הרבנות, לא מכירים בכשרות של הרבנות (ולמי שלא מכיר, הכשר הבד"צ של העדה החרדית, הנחשב למחמיר יותר, עומד במרכזו של ניסיון חרם פרטיזני בציבור החילוני). אז למה, למה לכל השדים והרוחות, הם מתיימרים להתערב בסכסוך שהם לא צד בו, לא נוגע להם ולא קשור אליהם בשום צורה? כי מדינת ישראל ממשיכה לתת להם.
כי מדינת ישראל חושבת שזה נורא הגיוני שלחבר'ה האלה יהיה סיי, אבל לאלה שהדרך שלהם להיות יהודי היא אחרת לא יהיה. כי מדינת ישראל חושבת שבאיזשהו מקום האורתודוקסים הקיצוניים הם עדיין יותר יהודים מהרפורמים או הקונסרבטיבים, אפילו שכל מי שיש לו זעיר ידע ביהדות יוכל להצביע בקלות על מספר אלמנטים בשגרת חייה של העדה שבינו ובין היהדות אין כל קשר. אולי כשנבין שאין באמת קשר בין כמות הרעש שזרם מסוים מפיק, ובין מידת הכוח שלנו מולו, נוכל ליצור חופש דת אמיתי במדינה הזו.

2. כך נגרום לענת בחילה, #323: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3953916,00.html.
חברים, אם תהיתם כיצד שומרים על גזרה יפה (ולחילופין, דקיקה באופן חולני) גם בגיל ארבעים, התשובה, שיש סיכוי שיכולתם לנחשה בעצמכם, היא שפשוט נמנעים מאוכל ומבצעים פעילות גופנית על קיבה ריקה.
ויינט יקרים. אנורקסיה היא מחלת נפש. היא מתאפיינת בצורך אובססיבי בשליטה שמתבטא, בין היתר, במאבק מול האוכל ובחוסר יכולת להתמודד עם זה שלגוף יש צרכים ונטיות משלו – נגיד, שאם את אישה עלולים להתפתח בגופך קימורים, ושככל שאת מתבגרת קשה יותר לשמור על גזרה של ילדה בת 13. אתם אחד מכלי התקשורת החזקים והנפוצים ביותר במדינת ישראל; אולי במקום לעודד התנהגות חולנית כמו סגפנות ואי השלמה עם ההתבגרות, תשתמשו בכוח הזה כדי לקדם דפוסי אוכל בריאים ויופי נשי אמיתי? כזה שיש לו פגמים וקמטוטים או קפלים מדי פעם?

שיהיה ערב מעולה,
ענת

אודות anatpross

סטודנטית, חינוכניקית, חיפרושלמית. אישה קטנה ומלאת סתירות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s