ארכיון חודשי: אוקטובר 2010

שלום, זוכרים את תשוקת הסונטים שלי מלפני כמה שבועות? (מתברר שאמורים להגיד "סונט" ו-"סונטים" ולא כפי שסברתי אז) ובכן, באופן אירוני למדי מצאתי את עצמי מתחברת שוב לתחביב המילולי-שיבוצי שלי באמצע שיעור שדן, מכל הנושאים, בתקשורת בלתי מילולית. הפעם לא … להמשיך לקרוא ←

שלום. שנת הלימודים האקדמית נפתחה בקול תרועה, ולי יש, אחרי הפחתה, הסרה, שינויים והירדמויות שיטתיות מול פרצופו של ראש החוג לפסיכולוגיה, 22 נקודות בסמסטר זה המתפרסות להן על פני שלושה ימים. בנוסף, יש לי כעשרים שעות עבודה בשבוע המתפרסות על … להמשיך לקרוא ←

יש אנשים שמתפצלים לשניים. אני (או יותר נכון, הביטוי האודיטורי שלי) לשלושה. נופלת עמוק ונשברת חותכת חובטת חופרת משתגעת לאט עם כל רגע יותר לבכות ולצחוק ולא לדבר אין תוכן, אין שום דבר לבטא אינרציה מפעילה אותי בהיחבא לשיר כמו … להמשיך לקרוא ←

בכפר עין מאהל שבצפון החליטו למנות מנהלת חדשה לאחד מבתי הספר. קורה. המינוי לא מצא חן בעיני התלמידים ובעיני הוריהם. גם קורה. ההורים שלחו מכתבים למשרד החינוך וקבלו תשובה שלא סיפקה אותם. קורה המון. המנהלת הגיעה ליומה הראשון בבית הספר, … להמשיך לקרוא ←

מכירים את האנשים האלה שתמיד מנסים לכתוב הייקואים (שירים המחולקים בקפדנות לפי הברות, 5-7-5)? אז לי יש תשוקה מוזרה לכתיבת סונטות. לא סונאטות, סונטות. שירים בני 14 שורות עם מבנה חריזה נוקשה, כמו, למשל, אהבתה של תרזה דימון. נהגתי לעשות … להמשיך לקרוא ←

חול המועד סוכות האחרון תוכנן להיות שבוע של חופש וטיולים, אך עקב נסיבות לא מתוכננות מצאתי את עצמי נוטשת את הרעיונות הללו לטובת כמעט שבוע של מנוחה ורביצה אצל ההורים. כלומר, בחיפה. למי שאינו מכיר, חיפה בנויה, בגדול, משלוש שכבות: … להמשיך לקרוא ←