יאללה יאללה

טוב, אז בואו נדבר על הטרדות מיניות. זה היה צריך להגיע מתישהו, לא?

אז היו את כל הפעמים האלה שבהן הלכתי (באור, בטריינינג ובסווטשירט, ליד המעונות) וחטפתי שריקות וצעקות. היתה גם את הפעם ההיא שבה, במסגרת העבודה ב"רמי לוי", בעודי לובשת בגדים רחבים ומטגנת נקניקיות, מישהו בסופרמרקט ניצל את החביבות שלי כדי ללטוש מבט בישבן שלי. נעזוב את המקרים האלה, כי למרות ההשפעה שלהם על החיים שלי, הם לא הובילו לשינויים קוגניטיביים ברמה המיידית.

היתה גם הפעם ההיא, שעליה אני רוצה להתעכב. הפעם שבה לבשתי שמלת מחוך שחורה עם עיטורי דובדבנים והעזתי לצאת מהבית בלי חזיה. כנראה נראיתי יפה, אין לי דרך לדעת. לבשתי אותה למסיבה, אבל לא אספו אותי אליה – נסעתי ברכבת כרבע שעה ואז עוד היה עלי ללכת ברחוב הנביאים בירושלים בשעה מאוחרת יחסית.

בתחנות הראשונות, הבחור הצעיר שישב לידי שאל אותי בטון סליזי משהו אם אני "יורדת". אמרתי לו שלא, בטון קפוא למדי, והוא המשיך לנסות לדובב אותי; למזלי אחרי זמן לא רב הוא יצא מהרכבת, ובמקומו עלה גבר מבוגר למדי שהתיישב לידי ובהה בי משל הייתי נתח עסיסי של בשר.

ואתם יודעים מה קרה? מה שקרה היה שפחדתי ללכת אחר כך לבד. פשוט פחדתי. אני, עם כל הפמיניזם שלי, עם כל הלוחמנות והאסרטיביות, אחרי שעברתי רדוקציה לגוש בשר על ידי גברים שהסתכלו עלי, הפנמתי את הרדוקציה הזו והתייחסתי לעצמי כאל סך המאפיינים הפיזיים שלי – אישה + מטר שישים + קטנה + רצה לאט + נעלי עקב. לבד ברחוב. מתה מפחד (כדי להשלים את הסיפור, בדרך חזרה ידיד שלי, שבמקרה ולמזלי היה באותו ערב עם רכב, הסיע אותי), והכי גרוע: התחרטתי שיצאתי מהבית בלבוש הזה והאשמתי את עצמי.

כי כשאת תלויה בתחבורה ציבורית, או בחסדי הרחוב, או בנהגי מוניות, העצמאות שלך במילא נשדדת ממך, לפחות באופן חלקי, ואז, תרצי או לא תרצי, למגדר שלך יש יותר משמעות. לסטטיסטיקות, שאומרות שיש לך סיכוי של אחת לשלוש לעבור תקיפה מינית במהלך חייך, יש יותר משמעות. לכוח הפיזי שיש לגברים בהשוואה אליך, יש יותר משמעות. לציצים שלך יש יותר משמעות. לאמירות של אמא, שביקשה ממך מאז שהתחלת לפתח צורה נשית, שלא תסתובבי לבד בחושך, יש פתאום יותר משמעות. וזה נורא. זו תחושה של חוסר אונים, של אימה. של היעדר שליטה.

כשהייתי חיילת, שירתתי כשנה ביחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. התעסקתי במגדר בהיבטיו האקדמיים, ובהשלכות שלו לחיי ארגון צבאי. אחד המושגים שבהם נתקלתי שם היה "אקלים מטריד". אקלים מטריד הוא לא הטרדה. הוא לא משהו נקודתי. כשמו כן הוא – אווירה, סגנון התנהלות במקום מסוים שהופכים את ההימצאות בו לחוויה מטרידה עבור נשים מסוימות. אז האקלים המטריד הזה שכנע אותי לעזוב את הגבעה הצרפתית כדי להיות רחוקה מהפרחחים של עיסאוויה, ושכנע אותי לעולם לא לתת יותר הזדמנות לעבודת דיילות בסופרמרקט; אלה דברים פעוטים, כי הם בני החלפה וממילא לא ויתרתי על משהו כל כך מוצלח. אבל האקלים הזה גם הופך, לפעמים, כל נסיעה במונית לחוויה שאת משתדלת להימנע ממנה, וכל נסיון התנגנדרות למלווה בתחושות אשם בלתי פוסקות.

הייתי רוצה לחיות בעולם שבו יש אלטרנטיבה יותר מוצלחת מביצוע משפט שדה בפייסבוק. איתרע מזלי ואני לא חיה בעולם הזה. אני חיה בעולם שבו תיאור של חווית הטרדה תזכה אותי ב"יאללה יאללה" מפי רוב השומעים, או בחיבוק ממיעוטם.
הייתי רוצה גם לחיות בעולם שבו אין לי צורך להשתמש בטענות של "אתה גבר ולכן אתה לא מבין", אבל מה לעשות שזה ככה. מה לעשות שעד שלא יהיו לכם ציצים אתם לא תדעו איך זה מרגיש כשמישהו זר בוהה בהם, בלי שתהיה לך שום אפשרות להכריע אם הוא סתם מסתכל או שהוא רוצה גם לגעת. מה לעשות שעד שלא תהיו אישה ממוצעת, לא תכירו את תגובת השיתוק. לא תכירו את המחשבות של "טוב, לא הייתי צריכה לצאת ככה מהבית, זו אשמתי" (זו לא, כי את יודעת עמוק בלב שהחברים הגברים שלך לא היו מתייחסים ככה למישהי).
הייתי רוצה לחיות בעולם שבו יציאה מהבית בלבוש יפה לא גורמת לאנשים להניח שאני מעוניינת במבטים מפשיטים ובלתי מנומסים. הייתי רוצה לחיות בעולם שבו יש לי תחושת ביטחון וידיעה שאם, חס וחלילה, אותקף – מישהו יטפל בי בכנות ומתוך אמון. הייתי רוצה לא להיות פרנואידית. כי לי זה עולה יותר.

אבל בעיקר, וזה הדבר הכי חשוב – הייתי רוצה לחיות בעולם שבו כשאני אומרת שמטריד לי, או מציק לי, או מפחיד לי, אנשים יגידו לי "אוקיי, אז לא נעשה את זה יותר" ולא "סתם החמיאו לך, יאללה יאללה". בעולם שבו לפרספקטיבה שלי ולרגשות שלי יש חשיבות, שבו מישהו לוקח אותם בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות שלו לגבי היחס אלי. אני לא. אני חיה בעולם שבו הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לצעוק בכיכר העיר או להעלות תמונה לפייסבוק. כרגע, זו כבשת הרש שלנו, אל תגזלו אותה. ולפני שתציעו לנו לסתום עד שאנחנו מגישות תלונה, תחשבו שנייה על המשמעות של ההשתקה הזו, ועל מה שהיא עושה לנו ולאפשרות שלנו לחופש במרחב הציבורי.

(מוקדש לליאן רם, ולכל הנשים שהיה עדיף להן להיות חתול חמוד)

אודות anatpross

סטודנטית, חינוכניקית, חיפרושלמית. אישה קטנה ומלאת סתירות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על יאללה יאללה

  1. בוז'י-מויי הגיב:

    כל כך נכון, כל כך צורב. גם אני מנפגעות עיסאוויה (התבקשתי לשתוק בנושא כי זה גזעני) ונפגעות ירושלים ונפגעת היותי אישה.

  2. צ'וקה הגיב:

    הכל נכון, וזה כל כך מתסכל. הכי משגעות אותי התגובות שקיבלתי מבחורות בסגנון "לא כל מי שמאחל לנו בתיאבון ברחוב, או מחייך אלינו ברמזור מנסה להתחיל איתנו". לא כל מי שמטריד אותך עושה את זה מתוך כוונה להתחיל איתך, חלקם פשוט רגילים לזה שזה בסדר, וזו התנהגות נסבלת ומקובלת, כי לך אין שליטה עליה, או עליהם. מרתיח.

  3. פינגבאק: מה השאלה? « האחות הגדולה

  4. yael הגיב:

    כל מילה בסלע !

  5. מוטי פוקס הגיב:

    תגובה של גבר לפוסט
    א.אני מצר על כל העוגמה ששלך על כל מה שנאלצת לעבור.
    ב. לאורך כל השבת האחרונה הייתי בחברת אנשים דתיים, משפחה גיסים גיסים של גיסים וכולי ישבנו משפחות משפחות בארוחות דיברנו ביננו וכולי ללא מחיצות והפרדה בין המינים
    אחרי השבת לפתע תפסתי את עצמי וואלה משהוא היה אחר בשבת הזאת, לא נאלצתי להילחם עם עצמי, לא נאלצתי להסיט מבט בכדי שלא להביט באישה שמולי בתור בשר, היה רגוע וחשבתי לעצמי מדוע? מה גרם לכך שלא הייתה מלחמה.
    התשובה כולן היו לבושות יפה וצנוע, ואני לא מדבר מאה שערים אלא לבוש של חברה ציוניים דתיים כאלה בלבוש ארוך יותר כאלה בקצר יותר

    לא הייתה אווירה מינית, לא היה לבוש עם חצים לאיברים שונים (מחסופים, בגדים צמודים וכאלה)

    • anatpross הגיב:

      אבל כתבתי שרוב המקרים (כלומר, להוציא המקרה עם השמלה הזו) שבהם הוטרדתי מינית היו כשהתלבשתי באופן לא מחמיא. זה מדהים כמה אנשים מתעקשים להתעלם מעובדות שלא מתיישבות עם תפיסת העולם שלהם.

    • עדי הגיב:

      כלומר, רק משום שהנשים התלבשו באופן שמקובל עליך יכולת להתייחס אליהן כבני אדם?

    • maya koy הגיב:

      וואלה, צודק, איך לא שמנו לב שזו אשמתנו. להבא ננסה לעולם לעולם לא לצאת מהבית אי פעם עם שמלה חושפת שוקיים או מרפקים, וכשנצא לדייט עם מישהו שאנחנו מעוני ינות למשוך (כן, זה קורה, האין זה מזעזע שגם לנשים יש ליבידו והן מעוניינות להזדיין עם גברים מושכים מסויימים?), נחליף בגדים ממש בשירותי המסעדה, ועד שם נלך בשק, כדי שיהיה יותר נוח ונעים לגברים מסביבנו לא לראות אותנו כאובייקט מיני. צודק, זו התחשבות בסיסית, איך לא ראינו זאת קודם?

    • אסף הגיב:

      מוטי פוקס, קבל עוד תגובה של גבר, אתה אידיוט!
      אסף.

  6. אורי הגיב:

    שום דבר לא יעזור עד שישימו דגש על ללמד ילדים איך להתנהג כבני-אדם בחברה, כבוד לזולת, להסתכל על האדם השני (ולא כנתח בשר עסיסי). חינוך חינוך חינוך. ושתלך לעזאזל כל הגישה של *ללמד* את הילדים כל מיני מקצועות ושיוציאו ציונים טובים וכו'. קודם כל שילמדו איך להתנהג. שיהיו בני אדם.
    ובאשר אליך, זכרי שיש לך גוף. גוף זה חפץ ששייך לך. אבל את לא החפץ הזה. זה רק גוף. אל תתייחסי אליו יותר מדי ברצינות. You don't have a soul. You are a soul. You have a body.

    • anatpross הגיב:

      אני חושבת שפספסתי משהו – "טרטל נק" זה צווארון גולף. כלומר, בגד סגור לחלוטין בלי שום מחשוף. איך בדיוק זה מתיישב עם שאר הסרטון? או עם המציאות?
      בכל מקרה, אשיב בסרטון יוטיוב אחר: http://www.youtube.com/watch?v=LClsKkfd2_8

      • dave הגיב:

        כי הוא מתאר איך החזה שלה פורץ החוצה מלמעלה- בפתח של חולצת הגולף- בדיחה שכזו..

      • anatpross הגיב:

        ובכן, כאישה, זה נשמע לי ממש ממש כואב.

      • nirit הגיב:

        ה"טרטל נק" – זה בדיחה – יעני, אפילו מצווארון גולף הציצים שלה יוצאים החוצה. גיחי גיחי. חוץ מזה, ממש ממש מצחיק….. אם תהיה לי בת, כשהיא תגיע לגיל ההתבגרות, אני בהחלט אגיד לה לא להתלבש "כמו זונה" כשהיא יוצאת מהבית (טוב, לא במילים האלה), כי זה פשוט מאד מסוכן. ואני לא חושבת שאף אחת צריכה להתלבש ככה.

      • anatpross הגיב:

        את חושבת שזה מסוכן? כי סטטיסטית, אין שום קשר בין דברים שקורים לך ובין מה שאת לובשת. שום קשר.

  7. ניצן הגיב:

    אני מצטער אבל זה מגוחך.
    יש לכל אחד את הזכות המלאה לבהות במי שהוא רוצה ועל איזה חלק גוף שהוא רוצה.
    לך לא נוח שמסתכלים לך על התחת, לה לא נוח שמסתכלים לה על החזה, ומחר תבוא מישהי שלא יתאים לה שיסתכלו לה על הנעליים, היא מרגישה אובייקט מיני בגלל זה.

    דיי, ברצינות, יש גבול.
    כל עוד לא נגעו בך ולא או הטרידו אותך מילולית אז אין בעיה.
    אני לא צריך להתחיל לחשוב פעמיים על כל דבר שאני עושה כי אולי מישהו לא ירגיש נוח בגלל זה.

    • anatpross הגיב:

      אבל זה בדיוק העניין, אתה כן צריך לחשוב פעמיים. ככה זה ביחסי אנוש.

    • maya koy הגיב:

      קוראים לזה ויתור על פריווילגיות. כלפי נשים. את מה שאתה מתאר אתה עושה יומיום כלפי גברים בלי לשים לב בכלל- אתה מוודא שהמבט שלך לא צורם להם. כי גברים, הפלא ופלא, הם בני אדם, ונשים הן חפצים. איכסוש.
      ענת- ישר כוח.

    • רחלי הגיב:

      נראה שקצת החמצת את הטענה של ענת על "אקלים מטריד". בעולם בו לא כל אישה שלישית מותקפת מינית, ולא כל אישה חווה הטרדה מינית בערך פעם ביום – יש מצב שמבטים פה ושם לא היו מפריעים לי, בכלל לא הייתי מבחינה בהם. אבל באקלים שאנחנו חיות בו, המבטים האלה מקפלים סכנה, איום, מכניסים אותי לתחושה של פגיעות וצורך להתגונן. שוב, "אתה לא תבין כי אתה גבר", אבל אני מתה לראות איך כל המטרידנים היו שורדים יום אחד בחוף ים של תל אביב. הם היו רוצחים מישהו.

  8. שחר הגיב:

    יש נשים סקסיות שמטרידים אותן מינית ואז הן מפחדות שיאנסו אותן… ויש נשים עם חזה קטן וכמה קילו עודפים, שאפילו אם מטרידים אותן, הן מספיק חסרות ביטחון כדי לחשוב שזה בטח משהו אחר, או לכל היותר לקחת את זה כמחמאה…
    מעניין, אנחנו לא ממש חיות באותו עולם…
    (Disclaimer: הרהורים של בוקר. ייתכן ולא אסכים עם עצמי בצהרים…)

    • anatpross הגיב:

      אני מקווה שבצהריים תהיי מודעת לזה שאין שום קשר בין איך שהאישה (יותר נכון, היצור האנושי ממין נקבה) נראית ובין הסיכוי שלה להיות מוטרדת או מותקפת. ספציפית, כאמור, בחיים שלי הנסיון מראה שכשאני לבושה יפה אני כמעט ולא זוכה להטרדות. את מוטרדת יותר כשאת נתפסת כחלשה, כבעמדת נחיתות. למידת ה"סקסיות" שלך אין קשר לזה. וזה בכלל בלי להיכנס למה סקסי ומה יפה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s