לילה של דמעות מטאפוריות שמסרבות לצאת

כשהייתי בכיתה ג', אבחנו אותי כמחוננת. או, למען הדיוק, ככמעט מחוננת.

בכיתה י"ב ניגשתי לפסיכומטרי וקיבלתי 727.

את התיכון סיימתי כתלמידה מצטיינת וכמצטיינת מגמה (מדעי החברה, אבל עדיין).

יש לי ממוצע בגרויות משוקלל של 108.

ואני לא מצליחה לסיים תואר במסלול האומלל ביותר שיש לאוניברסיטה העברית להציע.

אני יודעת שעובדתית אני כנראה לא טיפשה, אבל אני מרגישה כמו הדבר הכי כושל שדרך אי פעם על כדור הארץ.

וזה, אתם יכולים בטח לנחש, לא ממש נעים.

ואין לי מושג מה לעשות עם זה. כי ניסיתי כל מיני דברים. אבל אני פשוט לא מסוגלת להתרכז, ולא מסוגלת ללמוד, ולא מסוגלת לתרגם הבנה של החומר לציון טוב. וזה לא משנה אם אני לומדת יום או שבוע, אם אני משקיעה בעבודה לילה אחד או שלושה ימים. זה עדיין אותו מפח נפש שצפוי לי בסוף.

ואם כל זה לא מספיק, אז גם לבכות אני לא מצליחה.

מודעות פרסומת

אודות anatpross

סטודנטית, חינוכניקית, חיפרושלמית. אישה קטנה ומלאת סתירות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על לילה של דמעות מטאפוריות שמסרבות לצאת

  1. גלעד הגיב:

    אולי את פשוט בחוג הלא מתאים?

  2. אנונימי הגיב:

    שווה לבדוק אם מדובר בדכאון. בדקת את האפשרות הזאת?

  3. אפרת הגיב:

    לכולנו יש תקופות כאלה… מקווה שהלך הרוח הזה ישבר ותגיע תקופה של פוריות מתוך הנאה : )

  4. ענת הגיב:

    זה מאוד מטריד. גם את ענת, גם את פמיניסטית אינטיליגנטית, וגם את מרגישה כישלון אקדמי. אני אומרת: בואי נפתח את קבוצת התמיכה הסלקטיבית ביותר בעולם. לפחות נזכה באיזה פרס של שיא גינס או משו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s