ארכיון רשומות מאת: anatpross‏

(או: ה"למה אני צריכה פמיניזם" הפרטי שלי)   קצת רקע.יש שתי אסכולות על מרכזיות בתוך הפמיניזם – פמיניזם ליברלי ופמיניזם רדיקלי. הזרם הראשון הוא זה שגורס שנשים יכולות וצריכות להשתוות בתוך כללי המשחק הקיימים; הזרם השני טוען שצריך לשנות את … להמשיך לקרוא ←

(מוקדש לכל מי שהיה מעורב בשיח אלים ומאשים קורבנות בימים האחרונים) *** קיץ 2009. אני עובדת לא מאוד ותיקה במוקד סטודנטים במשרד הפנים. איתי עובדים סטודנטים נחמדים יותר ופחות, כמו בכל מוקד סטודנטים. ועובד איתי גם ***. *** הוא בחור … להמשיך לקרוא ←

ביום ראשון האחרון, כלומר, ב-28.4, בשעה שתיים בצהריים, הפכתי לבלונדינית. יש שיגידו (מספרם נזיל, אנשים נכנסים ויוצאים מהקטגוריה הזו כל הזמן) שהייתי בלונדינית גם קודם, בין אם בצבע השיער או בתת הגוונים שאפיינו אותו, ובין אם בסטריאוטיפים הנלווים לבלונד (אני … להמשיך לקרוא ←

כשהייתי בכיתה ג', אבחנו אותי כמחוננת. או, למען הדיוק, ככמעט מחוננת. בכיתה י"ב ניגשתי לפסיכומטרי וקיבלתי 727. את התיכון סיימתי כתלמידה מצטיינת וכמצטיינת מגמה (מדעי החברה, אבל עדיין). יש לי ממוצע בגרויות משוקלל של 108. ואני לא מצליחה לסיים תואר … להמשיך לקרוא ←

(חלק א) אני כותבת לך לא משום שאת יפה, ולא בשל חוכמתך. אני אפילו לא כותבת לך בגלל היכולת שלך לרקוח שיקויים מכשפים. אני כותבת לך כי אני חייבת. כי משהו בי מבקש את זה בכאב. לא כאב גדול, שממלא … להמשיך לקרוא ←

בימים האחרונים, השיער שלי, שהוא אחד הדברים הטובים בי לדעת כל מי שאי פעם חיווה דעתו, לא מסתדר. וכשהשיער לא מסתדר, משהו בי לא מסתדר. לא יודעת לשים על זה את האצבע, אבל משהו לא עובד בלעדיו. כאילו קשה לי … להמשיך לקרוא ←

כמה מילים לעניין שירה גרינבוים. קודם כל, לסיפור הזה יש המשך נחמד ומשמח: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/426/423.html כן, כבר נכתב על זה. למעשה, את העמדה הכללית שלי בסיפור שטחה מצוין ואן דר סיסטר, פה. אבל כשפרסמתי את הפוסט המעולה שלה אצלי, אחת התגובות … להמשיך לקרוא ←

אפתח בשורה התחתונה: לא אהבתי את ברלין. מצאתי אותה קרה, מדכאת ולא נעימה. מצאתי בירה זולה עד כדי גיחוך, קפה יקר ולא טעים, מוזיאונים נהדרים והדבר החשוב מכל – אנשים לא נחמדים. אנשים שבישראלית הייתי מרשה לעצמי לקרוא להם "גסי … להמשיך לקרוא ←

טוב, אז בואו נדבר על הטרדות מיניות. זה היה צריך להגיע מתישהו, לא? אז היו את כל הפעמים האלה שבהן הלכתי (באור, בטריינינג ובסווטשירט, ליד המעונות) וחטפתי שריקות וצעקות. היתה גם את הפעם ההיא שבה, במסגרת העבודה ב"רמי לוי", בעודי … להמשיך לקרוא ←

בניגוד להרגלי, אני לא אספק רקע תיאורטי הפעם. סטדנרטים אקדמיים זה חשוב, אבל אני אחרי מבחן ולפני אחר. אז אנשים שאני אוהבת, שמאוד יקרים לליבי, התייחסו בצורה שהכאיבה לי למה שקרה אתמול ברח' קפלן. הכאיבה ממש. רעד בידיים, בחילה, התהפכות … להמשיך לקרוא ←